#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פב. מנין שקדושין תופסים בחייבי לאוין? (כג. ותוס')	"דכתיב כי תהיינה לאיש שתי נשים האחת אהובה ואחת שנואה, ופשיטא שאין דין הבכורה משתנה משום שזה היה אוהב את זו ושונא את זו, אלא אהובה אהובה בנישואיה שאינם בעבירה, שנואה שנואה בנישואיה שנישואיה בעבירה, ואמר רחמנא כי תהיינה דאית בהו הויה. וכתבו התוס' (ד""ה וכי) דאין לומר ששנואה היינו רשעה שהיא שנואה לפני המקום, דמשמע ליה אהובה ושנואה בנישואיה, ואם ברשעה מדבר בלא נישואיה נמי יש לשנאותה."	יבמות כג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פג. מדוע מסתבר להעמיד את הריבוי אחותך היא על חייבי כריתות ולא על אחותו מן השפחה ועובדת כוכבים? (כג.)	"דבחייבי כריתות תופסים קדושין לעלמא. ואע""ג שכשייתגרו השפחה והעובדת כוכבים גם לו יתפסו בה קדושין זה משום שאז הן כגוף אחר."	יבמות כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פד. מדוע צריך פסוק גם בשפחה וגם בעובדת כוכבים שאין הזרע מתייחס אחריו? (כג. ותוס')	"דאי אשמעינן שפחה משום שאינה מתייחסת ע""ש אביה דכתיב עם החמור אבל עובדת כוכבים שמתייחסת על שם אביה דכתיב בלאדן בן בלאדן אימא שהזרע מתייחס אחריו. ואי אשמעינן עובדת כוכבים משום שאינה שייכת במצוות אבל שפחה ששייכת במצוות שהרי חייבת במצוות כאשה אימא שהזרע מתייחס אחריו. צריכא. וכתבו התוס' (ד""ה ואי) דלא הוה צריך להאי צריכותא, דעובדת כוכבים לא מפרש בהדיא בקרא ובטעמא דשפחה אין לה חייס סגי, דאם היה כתוב רק 'בת אשת אביך' הוה מוקמינן לקרא בשפחה."	יבמות כג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה. כיצד כַרת שלמה ברית עם חירם מלך צור והכתיב לא תכרות להם ברית ולא תחונם? (תוס' כג.)	"תירצו התוס' (ד""ה ההוא) א. שמא לא אסר אלא כריתת ברית לשם עבודת כוכבים ב. שמא חירם גר תושב היה ג. דלא מיתסר כריתת ברית אלא דוקא בשבע אומות."	יבמות תוס' כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו. מה הדין ומדוע במי שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע איזו מהן<br>קידש ומת 1) ולו אח אחד 2) ולו שני אחים? (כג:)	1) חולץ לשתיהן דלא ידע איזו היא יבמתו. ולחלוץ לאחת ולייבם אחת לא דאחות חלוצתו אסורה לו מדרבנן בחייה. ואינו יכול לייבם תחילה, שאולי אין זו יבמתו ופגע באחות זקוקתו דהויא כאשתו.<br>2) אחד חולץ תחילה לאחת והשני אם רצה לייבם לשניה מייבם, דאם זו יבמתו שפיר, ואם אחותה היא לא פגע באחות זקוקתו, דהחליצה הפקיעה לזיקה. אבל לא ייבם אחד תחילה וא ַחר יחלוץ השני לשניה, שאולי הראשון שייבם פגע באחות זקוקתו.	יבמות כג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פז. מה הדין ומדוע בשנים שקידשו שתי אחיות וכ""א אינו יודע איזו מהן קידש ומתו 1) ולכ""א אח אחד 2) לאחד אח אחד ולאחד שנים 3) לכ""א שני אחים? (כג:)"	"1) כ""א חולץ לשתיהן, דכ""א אסור לייבם דדלמא פגע באחות זקוקתו.<br>2) היחיד חולץ לשתיהן כדי להוציא אותה שהיא יבמתו מאיסור יבמה לשוק. ואי אפשר לו לייבם לא קודם חליצת שניה משום אחות זקוקתו ולא לאחר חליצה משום אחות חלוצה. והשנים אחד חולץ להפקיע זיקה מאחיו אם זו היא יבמתו ותותר אחותה לשני ממה נפשך, אם יבמתו היא שפיר, ואם אחותה היא הרי כבר פקעה זיקת היבמה ממנו בחליצת אחיו. ודוקא שיחלוץ ואח""כ ייבם אבל לא ייבם תחילה דקא פגע ביבמה לשוק.<br>3) לכ""א אח אחד חולץ לאחת. ולכ""א אח שני מייבם חלוצתו של זה. דממה נפשך אם זו יבמתו שפיר נסיב שהרי אחיו לא חלץ לזו אלא לאחותה שלא היתה יבמתו ואינה כלום, ואם לאו יבמתו שפיר נסיב נכרית דאי משום אחות זקוקתו ליכא שהרי חלץ אחיו לאחותה שהיא יבמתו ופקע זיקה, ואי משום יבמה לשוק הרי חלצה מן אח בעלה."	יבמות כג:		
